מה התורה אומרת על הנושא של הימורים?

האם טוטו ולוטו זה אותו הדבר
בהלכה דיברו לא מעט על אנשים אשר משחקים בקובייה, זאת במשמעות של משחקי מזל והימורים. מטבע הדברים, חז"ל לא התייחסו למשחקים כמו טוטו או לוטו, אך מכיוון שמדובר במשחקי מזל וסוג של הימורים, הגיעו פוסקים רבים למסקנות חשובות. חלק מגדולי הפוסקים מתירים השתתפות במשחקי מזל כגון הגרלות לוטו, אולם לגבי טוטו מקובל שלא להתיר זאת. טעם חשוב לכך הוא שכספי המהמרים בלוטו מתקצבים את קבוצות הכדורגל השונות. מכיוון שמתקיימים משחקי ליגה בשבת קודש, הרי שהמהמר משתתף באופן עקיף בדבר עבירה. חשוב לציין כי גם המתירים להשתתף במשחקי מזל מפעם לפעם מורים שלא להגזים. הדבר נחשב למידה רעה שעשויה להוביל לצרות במשפחה, אובדן פרנסה וקשיים נוספים ולא רצויים.

מתי הימורים נחשבים למותרים
אפשר להתייחס להימורים לא רק במשמעות של מילוי טופס טוטו או לוטו. הליכה לקזינו על פי מרבית הפוסקים הגדולים איננה רצויה ואף אסורה. גם אם מדובר בפעילות מזדמנת ולא קבועה, יש בזה סוג של "ישיבה במושב לצים". במקומות הללו שבהם ההימורים הם לב העניין, האדם עלול להיגרר אחר מידות רעות ולבטל את זמנו לריק. אך אין להבין מכך כי הימורים ככלל, הם בטלים ומבוטלים. ישנם מצבים שבהם משחקי מזל מסוג כזה או אחר אפילו יכולים להיחשב למצווה. ישנם מארגנים של הגרלות, אשר מיעדים את כל כספי המשתתפים, לאחר תשלום הפרסים, לטובת מתן צדקה וגמילות חסדים. כאשר מי שמשתתף בהגרלות כאלה מניח את כספו על מנת לגמול חסד ולתת צדקה ולא מן הרצון להרוויח ולהתעשר, הרי שרוב גדולי הדור מתירים את ההשתתפות.

מתי הימורים נחשבים לגזל
ישנם פוסקי הלכה אשר קובעים כי ישנם הבדלים בין הימורים שנעשים בחברותה, בקבוצת אנשים גדולה ובין כאלה שמתקיימים בין שני אנשים. כאשר הימורים מתקיימים בקבוצה גדולה, ואפשר לדוגמא לציין משחק קלפים בין חברים שבו מהמרים על סכומים קטנים, סביר שכל משתתף לא מטפח תקוות גדולות להתעשרות. ההימור על "כסף קטן" איננו דומה להימורים שבהם אדם מסכן כסף רב. כאשר מהמרים על כסף גדול או כאשר משחקי המזל נעשים במעין תחרות בין שני אנשים, קל לו לאדם ללכת שולל אחר ההרגשה כי הוא צפוי לרווח בטוח. כאשר מציבים זה מול זה את המרוויח מול המפסיד, ניתן לזהות כאן סימנים של גזל. למפסיד לא באמת הייתה כוונה גמורה לשלם כך שבמידה מסוימת, המרוויח שהימר נכונה גוזל בכך את כספו של רעהו. פוסקים רבים מציינים כי אפילו אם יש כאן "אבק גזל", הרי שזהו טיעון חשוב כנגד הימורים.

הימורים אינם תחליף לפרנסה
נאמר במקורות כי העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. ברור כי התורה לא הייתה רואה בחיוב עיסוק נרחב בהימורים ומשחקי מזל. עדיף לו לאדם לשקוד על לימוד תורה ועל פרנסה. כאשר הימורים תופסים חלק נכבד מזמנו של האדם, הוא מאבד את שיקול דעתו, מאבד את ערך הכסף ובמידה רבה מאבד שליטה על אורח החיים הרצוי. חכמי ההלכה קבעו כי מי שמשחק בקוביה, כלומר נוהג להמר בקביעות, פסול לעדות. כלומר, גם אם אין שלילה מוחלטת של הימורים, יש להיזהר בכך במאוד מאוד.